תקנות בית משפט – חובה לשלם
תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן – תקנות האגרות), מפרטות את אגרות המשפט בהליכים האזרחיים. תקנה 1 לתקנות האמורות דנה בהגדרות ואילו תקנה 2 דנה בחובת תשלום האגרה1.
המביא הליך לבית המשפט משלם עם הבאתו לראשונה את האגרה הקבועה בתוספת לתקנות האגרות, כשאין הוראה אחרת בדין. מנגד, בית המשפט לא ייזקק לכל הליך אלא אם שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה. אגרות בית משפט הן חלק מהכנסות המדינה והן נגבות לצורכי שירותי המדינה, על ידי בתי המשפט שלה.
נקודת המוצא הינה כי כל הליך משפטי חייב באגרה. עצם החיוב באגרה בשל פתיחת הליך משפטי מבטא איזון בין שתי מגמות עיקריות: השתתפות הפרט בעלותם של ההליכים המשפטיים והבטחת זכות הגישה לערכאות.
השירות הניתן על ידי המדינה, בקיומה של מערכת בתי המשפט, כרוך באגרה שמי שפותח את ההליך צריך לשלמה. החיוב באגרה מהווה קשר בי השירות הניתן לבין משלם האגרה. אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם למדינה, כהשתתפות שלו בחלק מעלות ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט2.
העיקרון הכללי הוא שהמועד שבו נקבע שיעור האגרה הוא מועד הגשת התביעה. בתקנה ו (2 ) לתקנות האגרות נקבע כי אם נזקק בית המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך 20 ימים מיום המצאת הדרישה או בתוך פרק זמ ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך3.
אגרת משפט מול זכות הגישה לערכאות
חובת תשלומן של אגרות משפט, כתנאי להגשת הליך בבית משפט , נקשרת לסוגיות לעניין מעמדה של זכות הגישה לערכאות בשיטת המשפט, ולעניי האיזונים בין זכות זו לבי אינטרסים אחרים. החובה בדבר תשלום האגרה מגבילה את זכות הגישה של בעל הדי לבית המשפט. חובה זו מטרתה, בי היתר, למנוע הגשת תביעות שסכומיה מופרזים. אף על פי כן, אין שערי בית המשפט ננעלים בפני מתדיין שאי בידו לשלם את האגרה.
מתדיין כזה יכול שיזכה בפטור מתשלום האגרה – כולה או חלקה – על פי המנגנו הקבוע לכך בתקנות האגרות. יש להשיג איזון בין החובה לשלם את האגרה על ידי מי שיכול לשלמה לבין מי שלתביעתו יש סיכוי ואינו יכול לשלם. חרף קיומה של זכות הגישה לבתי המשפט, החובה בדבר תשלום האגרה היא חובה מוכרת. האיזון בי זכות הגישה לבי תכליתה של חובת התשלום נמצא בדמות הפטור מאגרה הניתן לבעלי הדין הזכאים לחסות בצילו והמבטיח כי חובת תשלומה של האגרה לא תהווה מחסום בפני הגשת תביעות4.
כאשר ההליך שבו מדובר אינו מגלם שירות ממשי, אלא משמש את בעלי הדין כמעין "תמרור" המפנה אותך להליך הנכון – כגון בקשה לקביעת מקום שיפוט לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואי של חסרי דת – בוטלה האגרה, בין היתר, מהנימוק שעניינו זכות הגישה לערכאות.
מחלוקת לעניין גובה האגרה
אם קיימת מחלוקת על גובה האגרה, הרי זו מחלוקת בין בעל הדין החייב באגרה לבין המדינה כזכאית לאגרה. לבעל הדין שכנגד בהליך שבו גובים את האגרה אין שום עניין ישיר משלו בגובה האגרה, שכן הוא אינו גובה אותה ולא הוא זה החייב להחזירה אם שולמה אגרה ביתר. לכל היותר, יש לו עניי עקיף בגובה האגרה, אם בסוף ההתדיינות הוא יחויב לפצות את יריבו בגין האגרה שזה שילם. יכול בעל הדין, הנתבע או המשיב להליך, להפנות את תשומת לבו של בית המשפט לשאלת האגרה על מנת שמנגנון ההתדיינות יבסס את התשתית העובדתית שעל יסודה יקבל בית המשפט את החלטתו5.
בקשה לפטור מתשלום האגרה
תקנה ד(2 ) לתקנות האגרות קובעת כי הליך שלא שולמה בו האגרה, כאמור בתקנת משנה )א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם ניתן להביא את ההליך לפטור מתשלום אגרה או שהוגשה בקשה לפטור מאגרה.
תקנות האגרות קובעות כי בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו וכן, את מקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
תקנה 14 (ג) קובעת שאם הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאי ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה. בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, על רכוש בן זוגו ועל רכוש הוריו בלבד6.
עניינים פטורים מאגרה
בעניין זה דנה תקנה 20 לתקנות החדשות והיא מפרטת את העניינים הפטורים מאגרה, כמו למשל בקשה בעל פה; בקשה לסעד ביניים; בקשה להצטרף להליך ועוד סך הכול 29 במספר.
בבית המשפט העליון אין נוהגים לחייב באגרה בקשות להעברת מקום דיון ולאיחוד תובענות. הסיבה לכך היא כי יש בבקשות אלה מרכיב דומיננטי של אינטרסים וצרכים הקשורים במינהל בית המשפט עצמו, ולאו דווקא באינטרס או בזכות של בעל הדין.
בעניין אחד נקבע כי התקנות מונות שורה של עניינים הפטורים מתשלום אגרה, ובהם (הרשימה אינה מלאה):
- הליך לשחרור מי שאסור או שעצור וכן הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
- בקשה או ענין במשפט פלילי, וכן ערעור פלילי ובקשה לדיון נוסף בענין פלילי (למעט הליכי קובלנה פרטית).
- ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום).
- ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום).
- ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות).
- ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי חוק טיפול בחולי נפש.
- תביעה בעילה של הפליה לפי חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים7.
לסיכום
על פי חוק בתי המשפט (אגרות), רוב ההליכים המשפטיים כרוכים בתשלום אגרה. הסכומים נקבעים בהתאם לסוג ההליך ולסכום התביעה. לדוגמה, הגשת תביעה אזרחית תחייב תשלום אגרה בהתאם לסכום התביעה ואולם, ישנם מספר עניינים הפטורים מתשלום אגרה. הבנת החיובים והפטורים חשובה לניהול הליכים משפטיים בצורה יעילה ומושכלת.
לפרטים נוספים ולייעוץ בדבר אגרות משפט צרו קשר או התקשרו 04-6440444 ונשמח לעמוד לרשותכם.
*יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1ע"א 5640/94 חסל נ' חסל, פ"ד נ(4) 250
2חוק שיווין זכויות לאנשים במערכת יחסים זוגית, התשפ"א-2021
3בג"ץ 4602/13 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה (פורסם בנבו, 18.11.2018)
4בג"ץ 3045/05, פלונית נ' פלוני, פ"ד סד(2) 548 (2010)
5ליפשיץ "הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה", ה"ש ,25 בעמ' .30
