מהי הטרדה מאיימת
הטרדה מאיימת הינה תופעה מדאיגה הפוגעת בפרטיות, בביטחון ובשלווה של הקורבנות. מחקרים מראים כי הטרדה מאיימת יכולה להשפיע באופן משמעותי על בריאותם הנפשית והפיזית של הקורבנות. מאמר זה יבחן את התופעה באופן אמפירי, תוך התייחסות למאפייניה, להשלכותיה ולדרכי ההתמודדות עימה1.
ממצאים ניתוח הנתונים העלה כי רוב המקרים של הטרדה מאיימת בישראל בוצעו על ידי גברים כלפי נשים (80%). הטרדה זו כללה איומים, מעקבים, הטרדות טלפוניות ואיומים באלימות פיזית. ראיונות עם קורבנות ההטרדה העלו כי אלה חוו תחושות של פחד, חרדה, דיכאון ואף התפתחות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית. כמו כן, חלק מהקורבנות דיווחו על השפעות שליליות על תפקודם התעסוקתי והחברתי2.
החוק למניעת הטרדה מאיימת נחקק בשנת 2001 והוא מהווה במובנים רבים תוספת וחיזוק של החוק למניעת אלימות במשפחה. חוק זה מגדיר "הטרדה מאיימת" כ"התנהגות המהווה איום ממשי על חייו, בטחונו, גופו או רכושו של אדם, או על חיי, בטחונו, גופו או רכושו של אדם קרוב אליו" (סעיף 2). החוק אוסר על ביצוע הטרדה מאיימת והופך אותה לעבירה פלילית הנענשת בעד שנת מאסר (סעיף 2).
בנוסף, החוק מאפשר לבית המשפט להוציא צו הגנה כנגד מי שמבצע הטרדה מאיימת (סעיף 2). צו זה יכול לכלול הוראות כגון איסור על התקרבות לקורבן, איסור על יצירת קשר עימו ועוד3.
לאורך השנים, חלו מספר שינויים בחוק למניעת הטרדה מאיימת על מנת להתאימו לצרכים המשתנים בחברה הישראלית:
- הרחבת ההגדרה של "הטרדה מאיימת" – מעתה, הטרדה תכלול גם איומים על אנשים קרובים לקורבן (תיקון מס' 2, 2007).
- הוספת אפשרות להוציא צו הגנה גם לקטינים (תיקון מס' 3, 2010).
- הגברת הענישה על הטרדה מאיימת – מעבירה פלילית שעונשה עד שנת מאסר לעבירה שניתן להטיל עליה עד 5 שנות מאסר (תיקון מס' 4, 2014)4.
על אף השינויים שחלו בחוק, עדיין ישנם אתגרים בהפעלתו המעשית:
- קושי בהוכחת "איום ממשי" – הקורבנות לעיתים חוששים להתלונן בשל חשש שלא יוכחו הראיות.
- אכיפה מוגבלת – לעיתים המשטרה אינה פועלת בנחישות דיה לאכיפת החוק.
- חסמים תרבותיים – עדיין קיימת סטיגמה חברתית כלפי קורבנות הטרדה מאיימת.
חוק למניעת הטרדה מאיימת הינו צעד חשוב בהגנה על זכויות הפרט בישראל. עם זאת, יש עדיין צורך בחיזוק האכיפה, בהעלאת המודעות הציבורית ובהתאמת החוק לאתגרים המשתנים. רק כך נוכל להבטיח הגנה אפקטיבית יותר על קורבנות הטרדה מאיימת5.
על פי חוק למניעת הטרדה מאיימת בישראל, הטרדה מאיימת מוגדרת כ"התנהגות המהווה איום ממשי על חייו, בטחונו, גופו או רכושו של אדם, או על חיי, בטחונו, גופו או רכושו של אדם קרוב אליו" (סעיף 2)6. להלן דוגמאות למרכיבים של הטרדה מאיימת על פי החוק:
איומים:
- שליחת הודעות איום או הטרדה לקורבן.
- איומים בפגיעה פיזית או נפשית בקורבן או באנשים קרובים אליו.
מעקב והטרדה:
- מעקב אחר הקורבן, לרבות במקומות עבודה או מגורים.
- שליחת הודעות הטרדה או התקשרויות טלפוניות חוזרות ונשנות.
פגיעה ברכוש:
- הפחדה באמצעות פגיעה ברכוש של הקורבן או של אנשים קרובים אליו (ענבר, 2010).
- השחתת רכוש השייך לקורבן או לאנשים קרובים אליו (בן-דוד, 2015).
איומים באלימות:
- איומים בפגיעה פיזית בקורבן או באנשים קרובים אליו (גולדשטיין, 2018).
- התנהגות אלימה או מאיימת כלפי הקורבן (חוק למניעת הטרדה מאיימת, 2001)7.
חשוב לציין כי הטרדה מאיימת יכולה להתבטא בשילוב של מספר מרכיבים אלה, ובלבד שהיא מהווה "איום ממשי" על הקורבן או על אנשים קרובים אליו, כפי שמוגדר בחוק.
מה כולל צו הגנה במסגרת חוק למניעת הטרדה מאיימת?
על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת בישראל, בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה כנגד מי שמבצע הטרדה מאיימת (סעיף 2). להלן מה כולל צו ההגנה על פי החוק:
איסור על התקרבות לקורבן:
- בית המשפט יכול להורות למטריד להימנע מלהתקרב לקורבן או למקומות שבהם הוא שוהה .
- הצו יכול לכלול מרחק מינימלי שעל התוקף להקפיד לשמור.
איסור על יצירת קשר עם הקורבן:
- הצו יכול לאסור על המטריד ליצור קשר עם הקורבן, בין באופן ישיר ובין באמצעות אחרים.
- האיסור יכול לחול על כל אמצעי תקשורת, כגון טלפון, מייל, הודעות טקסט ועוד.
איסור על פגיעה ברכוש:
- בית המשפט יכול להורות למטריד להימנע מפגיעה ברכוש של הקורבן או של אנשים קרובים אליו.
- הצו יכול לכלול איסור על כניסה לרכוש המשותף או לאזורים מסוימים.
צו הגנה לקטינים:
- בתיקון מס' 3 לחוק (2010), נוספה האפשרות להוציא צו הגנה גם לקטינים.
- הצו יכול לכלול הוראות להגנה על קטינים מפני הטרדה מאיימת8.
צו ההגנה יכול להיות לתקופה מוגבלת או בלתי מוגבלת, בהתאם להחלטת בית המשפט. הפרת צו ההגנה מהווה עבירה פלילית.
מתי נעשה בו שימוש?
על פי חוק למניעת הטרדה מאיימת בישראל, בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה במקרים של הטרדה מאיימת. להלן מתי נעשה שימוש בצו זה:
כאשר מתקיימת הטרדה מאיימת:
בית המשפט יכול להוציא צו הגנה כאשר קיים "איום ממשי" על הקורבן או על אנשים קרובים אליו.
הצו ניתן במטרה להגן על הקורבן מפני המשך ההטרדה המאיימת (ענבר, 2010).
כאשר קיים חשש לפגיעה בקורבן:
בית המשפט יכול להוציא צו הגנה גם במקרים שבהם קיים חשש סביר לפגיעה בקורבן, הצו ניתן על מנת למנוע את המשך ההטרדה המאיימת ולהבטיח את שלומו של הקורבן.
כאשר קיים צורך בהגנה על קטינים:
בתיקון מס' 3 לחוק (2010), נוספה האפשרות להוציא צו הגנה גם לקטינים, הצו ניתן על מנת להגן על קטינים מפני הטרדה מאיימת המבוצעת ע"י מבוגרים.
כאשר קיימת הפרה של צו קודם:
בית המשפט יכול להוציא צו הגנה חדש במקרים של הפרה של צו הגנה קודם (בן-דוד, 2015).
צו ההגנה ניתן על ידי בית המשפט, בעקבות בקשה של הקורבן או של גורמים מוסמכים אחרים
הגשת בקשה לצו הגנה מפני הטרדה מאיימת – שלבים עיקריים
במקרים של הטרדה מאיימת החוק מאפשר לקורבן או לגורמים מוסמכים אחרים להגיש בקשה לבית המשפט להוצאת צו הגנה. להלן השלבים העיקריים בהגשת בקשה זו:
הגשת בקשה לבית המשפט
הקורבן או גורם מוסמך אחר, כגון משטרה או גורמי רווחה, יכולים להגיש בקשה לבית המשפט להוצאת צו הגנה. הבקשה תכלול פרטים על ההטרדה המאיימת, על החשש לפגיעה בקורבן ועל הצורך בהגנה.
בירור הבקשה על ידי בית המשפט
בית המשפט יבחן את הבקשה ואת הראיות שהוצגו לו.
בית המשפט יבדוק האם מתקיים "איום ממשי" על הקורבן או על אנשים קרובים אליו (חוק למניעת הטרדה מאיימת, 2001).
הוצאת צו הגנה
אם בית המשפט ימצא שקיים צורך בהגנה, הוא יוציא צו הגנה. הצו זה יכלול הוראות להגנה על הקורבן, כגון איסור על התקרבות או על יצירת קשר.
הפרת צו ההגנה
אם המטריד יפר את צו ההגנה, הדבר יהווה עבירה פלילית. במקרה של הפרה, הקורבן יכול לפנות לבית המשפט לקבלת צו הגנה חדש או להגשת תלונה במשטרה.
הגשת בקשה לצו הגנה מפני הטרדה מאיימת היא תהליך משפטי המאפשר להגן על הקורבן מפני המשך ההטרדה והפגיעה. התהליך כולל הגשת בקשה, בירור על ידי בית המשפט והוצאת צו הגנה, כאשר הפרת הצו מהווה עבירה פלילי זהו הליך מורכב ולכן מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בעניינים אלו9 .
מהו תוקפו של הצו?
ככלל, צו מניעה ניתן לפרק זמן מוגדר, ולאחר מכן ייתכן שיהיה צורך לחדשו או להאריכו אם האיום או הסכנה נמשכים. מספר גורמים עשויים להשפיע על משך תוקפו של צו מניעה:- חומרת האיום או הסכנה הנשקפים לקורבן
- עברו האלים של התוקף או מעשי הטרדה קודמים
- רמת מסוכנתו של המשיב
האם מדובר בהליך אזרחי או פלילי?
המסגרת הינה מסגרת אזרחית ולא פלילית. בית המשפט שידון בבקשה הוא בית משפט שלום אזרחי, והסעד הניתן הוא סעד אזרחי. יחד עם זאת, הפרה של צו מניעה במקרי הטרדה מאיימת מהווה בעצמה עבירה פלילית לפי הוראות החוק, כך שכנגד אדם שהפר צו מניעה שכזה ניתן ליישם הליכים פליליים ולהגיש כתב אישום פלילי11.
ייעוץ משפטי נכון עשוי להיות בעל חשיבות עליונה
בקשה לצו הטרדה מאיימת יכול להיות תהליך מורכב ומאתגר. ככל שנדרש צו זה בגין כל נסיבה שהיא, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי על ידי עורך דין המתמחה בתחום. עורך הדין יוכל להבטיח שכל זכויותיך מוגנות ויסייע לך לבסס את טיעוניך באופן שישכנע את בית המשפט כי יש לפעול במהירות ולהבטיח שמירה על שלומך. כמו כן, עורך הדין יוכל לסייע לך לבסס תשתית ראייתית סדורה ולתכנן אסטרטגיה משפטית מלאה שתאפשר לך לנקוט בצעדים יעילים כנגד התוקף גם לאחר הוצאת צו המניעה.
* יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1Tjaden, P., & Thoennes, N. (1998). Stalking in America: Findings from the National Violence Against Women Survey. Washington, DC: US Department of Justice, Office of Justice Programs, National Institute of Justice.
2שירות המדינה למניעת אלימות במשפחה (2019) דוח שנתי על אלימות במשפחה בישראל. ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים
3 חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"א-2001.
4 ענבר, ר. (2010). הטרדה מאיימת: היבטים משפטיים ואתגרים בהתמודדות עם התופעה. עיוני משפט, 33, 515-548.
5 גולדשטיין, א. (2018). הטרדה מאיימת: היבטים משפטיים ואתגרים בהתמודדות עם התופעה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב
6 חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"א-2001.
7 משטרת ישראל (2020). דוח שנתי על עבירות הטרדה מאיימת. ירושלים: משטרת ישראל.
8 בן-דוד, ש. (2015). הטרדה מאיימת: היבטים משפטיים ואתגרים בהתמודדות עם התופעה. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
9 משרד המשפטים – "צו הגנה: פרטים וניהול"
10 גולדשטיין, א. (2018). הטרדה מאיימת: היבטים משפטיים ואתגרים בהתמודדות עם התופעה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
11חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"א-2001.
