תפריט
תחילת התפתחותו של החיסיון החלה לפחות במאה ה-12, כשהחלו מאבקי כוח ברורים בין המלך והכנסיה באשר לסמכות השיפוט. באותה העת, אחד הדברים הבולטים שהבדילו בין בתי המשפט של המלך ובתי המשפט של הכנסייה, היה השוני בכללי הדיון על פיהם הועמדו הנאשמים לדין.
בתי המשפט הכנסייתיים היו מהבחינה הזו מתקדמים יותר שכן נהגה בהם השיטה על פיה נחקר הנאשם על ידי חבר שופטים וניתנה לו ההזדמנות להציג את גרסתו. לעומת זאת, בתי המשפט של המלך היו חורצים את הדין על פי מבחנים חיצוניים שאין להם שום קשר לגילוי האמת כמו למשל מבחן דו-קרב או מבחן אש וכיו"ב.2
זכות השתיקה היא אבן יסוד של הזכות להליך הוגן. היא מגנה על כבוד האדם ועל חירותו של הנאשם, ומונעת אפשרות של הפללה עצמית. כמו כן, היא מבטיחה כי הנאשם לא יאלץ להעיד נגד עצמו, ומעניקה לו הגנה מסוימת מפני לחצי החקירה.
זכות השתיקה חלה על כל שלבי ההליך הפלילי – החל מחקירה משטרתית, דרך הליכי משפט ועד להטלת עונש. היא מעניקה לנאשם את הזכות להימנע מלענות על שאלות המפלילות אותו, ואף מלמסור כל מידע שעשוי להפליל אותו3.
בהרחבה, זכות השתיקה כוללת את הזכויות הבאות:
זכות זו מעוגנת הן בחקיקה, כגון בפקודת הראיות וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, והן בפסיקה, שהכירה בה כעיקרון יסוד להגנה על זכויות הנאשם ועל הליך הוגן.
המקור החוקי של זכות השתיקה הינו בסעיף 2(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הקובע כי "אין לחייב אדם להעיד נגד עצמו"5
. כמו כן, בסעיף 12 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, המעניק לכל אדם את הזכות "שלא לחשוף את עצמו לחקירה פלילית"6.
.
הוכר בפסיקה, כי זכות השתיקה מהווה עיקרון מרכזי במשפט הפלילי. בפרשת בן-עטר נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון כי "זכות השתיקה היא אחד מעקרונות היסוד של המשפט הפלילי, המבטיחים את זכויות הנאשם ואת הליך ההוגן". בפרשת מדינת ישראל נ' פלוני, הדגיש בית המשפט כי "זכות השתיקה היא זכות יסוד, שמטרתה להגן על כבוד האדם ועל חירותו של הנאשם".
כמו כן, בפרשת מדינת ישראל נ' אבו-רביעה, בית המשפט העליון קבע כי זכות השתיקה היא "אחת מזכויות היסוד של הנאשם, המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו" 7. בפסיקות אלה, בית המשפט הכיר בחשיבות המרכזית של זכות השתיקה כאמצעי להגנה על זכויות הנאשם ועל הליך הוגן, תוך הדגשת היותה זכות יסוד חוקתית.
זכות השתיקה אינה מוגבלת רק לנאשם במשפט פלילי, אלא חלה גם על עדים הנקראים להעיד. על פי הפסיקה, זכות השתיקה מאפשרת לעד להימנע מלענות על שאלות שעשויות להפלילו או לחשוף מידע שמזיק לו. מכאן עולה כי זכות השתיקה מעניקה הגנה חשובה לעדים, המאפשרת להם להימנע מהפללה עצמית ושמירה על כבודם וחירותם.
כאשר אדם נחקר או מתושאל במשטרה, בין אם באופן ראשוני ומוקדם ובין אם בשלבים מאוחרים ולאחר הגשת כתב אישום, עולה לא אחת השאלה האם לשתף פעולה באופן מלא ו"לשפוך" הכל בפני החוקרים, בין אם כדי לנסות לקדם אישום פחות חמור ובין אם כי אין מה להסתיר או לחלופין האם לממש את זכות השתיקה ולא לומר דבר.
אז קודם כל במקרים רבים זו אכן שאלה משמעותית וחשובה (נקראת "דילמת הנחקר"), אשר רצוי שלא לענות עליה לבד אלא רק עם ייצוג, ייעוץ וליווי של עו"ד פלילי המתמחה בתחום.
השאלה האם כדאי לשתוק בחקירה אינה פשוטה, והיא מעוררת דיון ערכי ומשפטי מורכב. מחד, זכות השתיקה מוכרת כעיקרון יסודי במשפט הפלילי, המגן על זכויות הנאשם ועל הליך ההוגן. זכות השתיקה מאפשרת לחשוד להימנע מהפללה עצמית, ומונעת מצבים בהם הוא עשוי להיכנע ללחצים ולהודות בעבירות שלא ביצע. כמו כן, היא מבטיחה את ההליך ההוגן ומונעת הפרה של זכויות היסוד של החשוד.
בסופו של דבר, ההחלטה אם לשתוק או לשתף פעולה בחקירה תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ובייעוץ משפטי מקצועי. על החשוד לשקול בזהירות את האינטרסים השונים העומדים על הפרק, כגון הגנה על זכויות יסוד, הקלה על מצבו בהמשך ההליך, והתרשמות החוקרים מעמדתו. זכות השתיקה היא כלי חשוב, אך לא תמיד היא הפתרון המיטבי. לעיתים, שיתוף פעולה עם החקירה עשוי להיות האסטרטגיה היעילה יותר להגנה על זכויות החשוד ולהשגת תוצאה טובה יותר8 .
מימוש זכות השתיקה בחקירה עשוי להיות בעל השלכות משמעותיות עבור החשוד. ראשית, השתיקה עלולה להיתפס על ידי החוקרים כהודאה בביצוע העבירה או כניסיון להסתיר מידע חשוב. במקרים כאלה, השתיקה עלולה להחמיר את מצבו של החשוד ולהגביר את החשדות נגדו. בפרשת בן-עטר נ' מדינת ישראל, בית המשפט העליון אף הזהיר כי "השתיקה עלולה להיתפס כהודאה בעיני החוקרים ולהחמיר את מצבו של הנאשם".
שנית, מימוש זכות השתיקה עלול להשפיע לרעה על הרושם שיוצר החשוד בעיני החוקרים והתביעה. חוסר שיתוף הפעולה עם החקירה עלול להיתפס כהתנהגות חשודה או כניסיון להסתיר מידע. במקרים כאלה, החשוד עלול להיתפס כבלתי אמין או כמי שמסתיר את האמת.
ולבסוף, מימוש זכות השתיקה עלול להקשות על החשוד להוכיח את חפותו או להשיג הקלה בעונש. בהיעדר גרסה מטעם החשוד, התביעה עשויה להיות בעלת יתרון משמעותי בהליך המשפטי. לעומת זאת, שיתוף פעולה עם החקירה עשוי להקל על מצבו של החשוד, למשל באמצעות הסדר טיעון או הטלת עונש מקל יותר.
על כן, על החשוד לשקול בזהירות את ההשלכות של מימוש זכות השתיקה, ולהחליט מה האסטרטגיה המיטבית להגנה על זכויותיו לאחר שבדק והתייעץ עם עו"ד שמתמחה בתחום9.
קשה לתאר את החשיבות העצומה לקבל ליווי צמוד מטעם עורך דין פלילי כבר בשלבים הכי מוקדמים של חקירות פליליות, קל וחומר כאשר אדם שוקל האם ליישם את זכות השתיקה או לא. עורך הדין הוא בר הסמכה המקצועי וזה אשר מנהל את התיק המשפטי בבית המשפט.
יש לכם שאלות לגבי זכות השתיקה במהלך חקירה? מחפשים ייעוץ משפטי לפני חקירה משטרתית? צרו קשר עם משרד עו"ד רועי גולדשטיין או השאירו פרטים ונחזור אליכם.
צרו קשר או התקשרו 04-6440444 ונשמח לעמוד לרשותכם.
*יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1 אהרון ברק, פרשנות במשפט, כרך ג', "פרשנות חוקתית" (תשנ"ד) 313.
2 J.F. Stephen,Λ. History of The Criminal Law of England (Bart-Franklin. New York Originally
.Published London 1883) p. 593 ש' שטרית, "זכות השתיקה בהליך הפלילי", הפרקליט, כרך מ"ב (1996), עמ' 193-2234 א' רוזנק, "זכות השתיקה במשפט הפלילי", משפטים, כרך 12 (1982), עמ' 285-320.
5 סעיף 2(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971
6 סעיף 12 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
7 ע"פ 5269/97 מדינת ישראל נ' אבו-רביעה
8א' רוזנק, "זכות השתיקה במשפט הפלילי", משפטים, כרך 12 (1982), עמ' 285-320.
9ש' שטרית, "זכות השתיקה בהליך הפלילי", הפרקליט, כרך מ"ב (1996), עמ' 193-223.
ראשון – חמישי: 08:30-18:00
שישי: סגור
שבת: סגור
© 2024 משרד עו”ד רועי גולדשטיין – Roey Goldstein Law Firm – All rights reserved – Designed by JT Design
