רועי גולדשטין - עורך דין מומלץ לגירושין - ליווי מקצועי מלא לתהליך איזור חיפה

בעת הליכי גירושין, אחד השלבים המרכזיים הוא ביצוע איזון המשאבים בין בני הזוג, קרי חלוקה צודקת של הנכסים, ההכנסות והזכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים.

כדי שניתן יהיה לערוך איזון זה באופן הוגן וראוי, על כל אחד מהצדדים להציג גילוי מלא של מלוא
המסמכים הרלוונטיים, המעידים על היקף רכושו, הכנסותיו, חובותיו וזכויותיו.
כאשר אחד מבני הזוג נמנע מלגלות מסמכים כאמור, נגרמת פגיעה מהותית בזכותו הדיונית
של בן הזוג האחר להליך הוגן, שכן הוא נותר חסר מידע בסיסי הנחוץ לצורך מימוש זכויותיו
הקנייניות. בנסיבות כאלה, הכלל הוא כי יש ליתן צו להסרת חיסיון כדי לחשוף את המסמכים

הפסיקה קבעה כי כאשר "החלטת הערכאה
הדיונית נוגדת את הדין, גורמת לעיוות דין, או כאשר נעלמו מעיניה נסיבות שהיה מקום
להתחשב בה" רשאית ערכאת הערעור להתערב בהחלטה דיונית, לרבות בסוגיות של גילוי
ועיון במסמכים (ראו: 41448-09-24 שמואל ניסים נ' תיבון רואי (7.1.2025), פסקה
10 לדברי השופטת גילה כנפי-שטייניץ).
דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בעניין ערעור אזרחי רמ"ש 35234-03-25, שנדון בבית
המשפט המחוזי בפני כב' השופט חננאל שרעבי, ובו ייצג משרד עורכי דין גולדשטיין את
המערערת.

הנדרשים, והחריג הוא דחיית בקשה מסוג זה.
אולם מה דינו של מקרה שבו בית המשפט עצמו נמנע מלהורות על גילוי מסמכים על אף
שמדובר במידע חיוני לצורך עשיית צדק?

באותו מקרה נקבע כי החלטת בית משפט קמא, אשר דחתה בקשה לגילוי מסמכים, נוגדת את הדין, ומשכך הפכה ערכאת הערעור את ההחלטה והתירה את גילוי המסמכים במלואם. הרקע למקרה
המשיב, אדם אמיד ובעל נכסים רבים בארץ ובחול ניהל לאורך השנים חיי מותרות, והשקיע משאבים רבים במערכת יחסיו עם הפילגש שלו. עם פתיחת ההליך, המשיב אמנם הגיש כתב
הגנה, אולם לא צירף אליו כל ראיה, בניגוד לחובתו לעשות כן על-פי דין.
המבקשת הגישה לבית המשפט בקשה לחתימה על צו להסרת חיסיון, במטרה לעיין
במסמכים פיננסיים הנוגעים לנכסים ברי איזון הרשומים פורמלית המשיב בלבד, נוכח
חשדות ממשיים להברחת נכסים, הסתרת מידע כספי, וניהול רכוש באמצעות צדדים
שלישיים וחברות קשורות. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה, בנימוק כי מונה
רואה חשבון חוקר שיבחן את הנכסים. ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.

בסופו של דבר ערעור המבקשת התקבל, ובית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות אלה, יש
להורות על גילוי המסמכים במלואם, שכן הימנעות מכך מהווה פגיעה ממשית בזכותה של
המערערת להליך הוגן ולאיזון משאבים