באותו מקרה נקבע כי החלטת בית משפט קמא, אשר דחתה בקשה לגילוי מסמכים, נוגדת את הדין, ומשכך הפכה ערכאת הערעור את ההחלטה והתירה את גילוי המסמכים במלואם. הרקע למקרה
המשיב, אדם אמיד ובעל נכסים רבים בארץ ובחול ניהל לאורך השנים חיי מותרות, והשקיע משאבים רבים במערכת יחסיו עם הפילגש שלו. עם פתיחת ההליך, המשיב אמנם הגיש כתב
הגנה, אולם לא צירף אליו כל ראיה, בניגוד לחובתו לעשות כן על-פי דין.
המבקשת הגישה לבית המשפט בקשה לחתימה על צו להסרת חיסיון, במטרה לעיין
במסמכים פיננסיים הנוגעים לנכסים ברי איזון הרשומים פורמלית המשיב בלבד, נוכח
חשדות ממשיים להברחת נכסים, הסתרת מידע כספי, וניהול רכוש באמצעות צדדים
שלישיים וחברות קשורות. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה, בנימוק כי מונה
רואה חשבון חוקר שיבחן את הנכסים. ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.

בסופו של דבר ערעור המבקשת התקבל, ובית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות אלה, יש
להורות על גילוי המסמכים במלואם, שכן הימנעות מכך מהווה פגיעה ממשית בזכותה של
המערערת להליך הוגן ולאיזון משאבים