גיל הזקנה מלווה בתופעות ובעיות האופייניות לו בתחומי הבריאות, המשפחה, החברה והסביבה. תכליתה של המערכת המשפטית היא לצמצם את עצמתן של תופעות אלה בעזרת כלים חוקיים המאפשרים קבלת החלטות גם במקרים של אבדן כשירות או צלילות.
שני חוקים עיקריים מעגנים את כלי התכנון בתחום הרפואי בישראל: הראשון, חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 והשני, חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו – 2005. חוקים אלה מאפשרים לאדם לייפות את כוחו של אדם אחר ולהסמיכו, בגבולות מסוימים, לקבל בשמו ובשבילו החלטות רפואיות אם לא יוכל לתת הסכמתו לטיפול רפואי.
אף על פי שעיקרון זה עומד בבסיס שני החוקים, ישנו הבדל מהותי. ייפוי הכוח מתוקף חוק הנוטה למות נכנס לתוקף רק במקרים שבהם האדם סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ונקבע על ידי רופא מומחה כי נותרה לו לכל היותר חצי שנה לחיות גם אם יקבל טיפול רפואי. לעומת זאת, ייפוי כוח מתוקף חוק זכויות החולה נועד לשימוש בכל הנוגע לטיפול רפואי שוטף כשהאדם לא בכשירותו ולא למצבים בהם האדם מוגדר חולה נוטה למות.
בשנת 2003 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות ובו הנחיות לשימוש ביפוי כח רפואי לפי חוק זכויות החולה. על פי מסמך זה, "כאשר המטפל אינו כשיר, מיופה הכוח בא בנעליו של המטופל ויש להתייחס אליו כאילו היה המטופל, לעניין הסכמה מדעת" (סעיף ב3). כמו-כן, בסעיף ט3 מצוין כי "בא הכוח פועל כשליחו של המטופל ומוטל עליו לברר מראש ככל שניתן מהם רצונותיו של המטופל ולקיימם בנאמנות" מסמך זה הסדיר לראשונה באופן פורמאלי את השימוש ביפוי כח רפואי ונתן לו תוקף הלכה למעשה.
חשוב לזכור, ייפוי כוח מתמשך אינו בא לשלול את הזכויות הרפואיות או את אפשרות הבחירה של הממנה. להפך, הוא מעניק לממנה את האפשרות להטיל את האחריות לבריאותו על האדם שעליו הוא סומך במידה הרבה ביותר. ייפוי כוח רפואי מתמשך מוודא שקו הרצונות ששרטט האדם ימשיך להתקיים ברוחו של הממנה כשעוד היה בריא וצלול.
באופן טבעי כולנו היינו רוצים להישאר בריאים, צלולים ובעלי היכולת לקבל החלטות חשובות הנוגעות למצבנו הבריאותי. אך לצערנו לחיים יש תוכניות אחרות, ובחלק מהמקרים יגיע מצב בו אדם כבר לא יהיה צלול מספיק בשביל לקבל החלטות שכאלו.
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם, בזמן היותו כשיר ומסוגל לדאוג לענייניו, למנות אדם אחר למיופה הכוח שיפעל בענייניו, ייצגו ויקבל החלטות בשמו, במועד שבו בשל מצבו הנפשי או השכלי כבר לא יוכל לקבל החלטות בקשר לעצמו.
ייפוי הכוח מאפשר לאדם לתכנן את עתידו. באמצעותו יכול הממנה לתת הנחיות מקדימות, שבהם ינחה את מיופה הכוח כיצד לדאוג וכיצד לפעול בנוגע לענייניו האישיים או הרכושיים, אם יגיע בהמשך חייו למצב של חוסר כשירות, קרי למצב ש"אינו מבין בדבר".
תכנון מקדים יכול לחסוך משאבים רבים כשאדם מתכנן את צעדיו מראש, קל וחומר כשמדובר על אדם שמתכנן מצב עתידי בו לא יוכל לנהל בעצמו את ענייניו. היתרון העיקרי הוא עצם ההיערכות של הממנה למצב שבו לא יוכל לטפל בענייניו. האפשרות לשבת עם בעל מקצוע ולתת הנחיות מקדימות חוסכת התלבטויות, מונעת ויכוחים עתידיים בין בני משפחה, ומאפשרת להיערך למצבים קשים בעתיד שלא נדע.
עוד יתרון חשוב לא פחות, הממנה קובע הלכה למעשה היררכיה בין אלו שיקבלו החלטות עבורו, ועצם קביעת מי המחליט חוסכת, או יכולה לחסוך משאבים רבים הן בשאלה מהו רצונו של הממנה והן בשאלה מי יחליט מהו רצונו.
עוד יתרון בולט, ייפוי הכוח חוסך פניה לבית המשפט למטרת כניסתו לתוקף. אין צורך לפנות לבית המשפט אלא במקרים חריגים הקבועים בחוק.
לכן, חשוב שכל אחד ואחת יכיר את האפשרות לעריכת ייפוי כוח רפואי מתמשך למקרה שחלילה לא תוכלו לדאוג לעצמכם.
תוכן ייפוי הכוח הוסדר בסעיף 32יג(ב) בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962:
"בייפוי כוח מתמשך יפרט הממנה את העניינים שבהם מוסמך מיופה הכוח לפעול בשמו, ואם הוא מוסמך לבצע בשמו פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 32ו(ג) – יפרט גם את אותן פעולות; כמו כן, הממנה רשאי לכלול בייפוי הכוח הנחיות מקדימות והוראות לעניין כניסתו לתוקף של ייפוי הכוח ולעניין פקיעתו"
כמו-כן, סעיף 32 יג (ג) מציין החוק:
"בייפוי כוח מתמשך לעניינים אישיים, יציין הממנה במפורש אם מיופה הכוח מוסמך לפעול בשמו בעניינים בריאותיים, ואם כן – באילו עניינים, ורשאי הממנה למנות מיופה כוח שיוסמך לפעול בשמו רק בענייניו הנוגעים לבריאותו…"
בישראל, המחוקק הוסיף דרישות צורניות להגשת בקשה לייפוי כוח מתמשך כמו טופס מסוים, אימות על ידי גורם מאשר (עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת וקיבל הרשאה מרשויות המדינה לערוך ייפוי כח מסוג זה) המאמת את היותו של הממנה והממונה בעלי דעה צלולה. הדרישה הצורנית נועדה להביא לידי ביטוי את הרצינות הנדרשת ולוודא כי קיימת גמירות דעת לאותה הסכמה של הממנה.
מאחר שייפוי כוח מתמשך הוא פעולה משפטית לכל דבר, החוק קובע כי התנאי הבסיסי למתן ייפוי כוח הוא היות הממנה בגיר, ובעל כשירות. משמעות הדבר היא כי עליו להיות מעל גיל 18 ובמצב שבו הוא מסוגל לקבל החלטות רפואיות על גופו ונפשו. על עורך הדין לוודא כי הממנה מסוגל להבין את משמעות המסמך, מטרותיו ותוצאותיו.
החוק קובע את תנאי הכשירות של מיופה הכוח. לפי התנאים הקבועים בחוק, רשאי מיופה הכח להתמנות כמיופה כוח יחיד. כלומר, שאינו תאגיד שמתקיימים לגביו כל התנאים הבאים: מלאו לו 18 שנים, לא מונה לו אפוטרופוס ולא נכנס ייפוי כוח לתוקף בענייניו, אינו נותן לממנה טיפול רפואי, אינו עורך הדין העורך את ייפוי הכוח.
מיופה הכוח יכול להיות אדם אחד או יותר. הוא יכול להיות בן משפחה, חבר, או למעשה כל אדם עליו הממנה מחליט לבטוח ולבחור בו. החופש בבחירת מיופה הכח נתון באופן בלעדי לידי הממנה, בין היתר בכדי לאפשר לו לבחור במיופה שיכיר את רצונותיו וישרת את החלטות הממנה לאחר שלא יוכל לשרת אותם בעצמו.
חשוב להדגיש שכל זמן שהממנה בריא, צלול וכשיר מבחינה משפטית, האחריות לקבלת החלטות רפואיות ממשיכה להיות בידו של הממנה והוא יכול לערוך שינויים במסמך כרצונו (בתנאים מסוימים). ייפוי הכוח יכנס לתוקף רק כאשר הממנה מאבד את צלילות הדעת, ואת כשירותו המשפטית.
התהליך עצמו מתבצע על ידי הגשת מסמך ייעודי אותו ניתן להשיג ולערוך אצל עורך דין לענייני ירושה שהוכשר לטיפול במקרים של יפוי כח רפואי מתמשך. במסמך עצמו ניתן לפרט באופן ממוקד על אופי הטיפול הרצוי במקרים ותרחישים שונים, כמו גם על נותני הטיפול וזהותם, המקום בו יינתן הטיפול, מוסד אשפוז לעת הצורך ועוד אפשרויות ודקויות שונות אותם יכיר עורך הדין בהיותו מנוסה בתחום.
הזמן הנכון לפנות לעורך דין מומחה לענייני ירושה, שיוכל בין היתר לעזור לכם בעריכת ההסכם ובשמירה על כל האינטרסים והרצונות שלכם במסגרתו, הוא הרגע בו אתם מחליטים שאתם רוצים ייפוי כוח רפואי מתמשך אשר יהיה מקיף ומקצועי, כזה שיכובד ויקל על הממנים בעת הצורך, ויישמר בבטחה עד ליום פקודה.
אם אתם מחפשים עורך דין לענייני ירושה בחיפה או בסביבה, חשוב שתכירו את משרד עו"ד רועי גולדשטיין. במשרד תוכלו לקבל ייעוץ מקצועי בנושאים שונים בתחום זה כמו: צוואה הדדית, התמודדות והגשת מסמכים לרשם הירושות, מנהל עזבון, עריכת צוואה מצולמת וכמובן עריכה והסדרה של ייפוי כח רפואי מתמשך.
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושא ייפוי כוח רפואי צרו קשר או התקשרו 04-6440444 ונשמח לעמוד לרשותכם.
*יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1 חוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996 סעיף 16(א), חוק החולה הנוטה למות, תשס"ו -2005 סעיף 5(ב)
2 טיכו א. (2008). "חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו – 2005: השפעת הדת היהודית על מיתת החסד לםי הדין הישראלי"
3 חוזר המנהל הכללי (2003). הנחיות לשימוש בייפוי כוח לפי חוק זכויות החולה. ירושלים: משרד הבריאות
4 משה בן דוד, ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות וחלופיה – הלכה ומעשה (מהדורה שניה, 2019).
5 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962
6 "מבט פנימה לענייני משפחה", אריאל דרור, 2020
7 אורית קמיר, "למות בכבוד: בין קדושת החיים לכבוד האדם וחירותו, בין הרצוי המצוי והאפשרי" עמוד 337
8 ישראל דורון, עידו גל, "מניעה ותכנון משפטי בזקנה", עמוד 427
לשיחת יעוץ חינם 04-6440444 או השארת פרטים :
