גירושין או גירושים? לפי האקדמיה ללשון העברית, ניתן להגות ולכתוב זאת בשתי הצורות, אך הצורה המקובלת יותר בתחום המשפטי היא גירושין. כך או כך מדובר בהליך מורכב, רגשי ובעל השלכות רבות1 .
בזוגיות, כמו בחיים, יש פעמים שבהן הכל נראה מושלם – החיבור, השיחות, השאיפות המשותפות. אבל לא תמיד הדברים נשארים כפי שהיו בתחילת הקשר. לפעמים, האהבה מתפוגגת, ההתלהבות נשחקת, וההבנה מתחילה להתפשט שמה שהיה – כבר לא יהיה. סיום כזה של הקשר, גם אם הוא בלתי נמנע, לא נגמר תמיד יפה. לעיתים, הדרך למפגש עם סוף הזוגיות כוללת לא רק פרידות רגשיות, אלא גם מאבקים משפטיים שלא היו צפויים מראש.
במדינת ישראל, דיני הגירושין כפופים למסגרת משפטית מורכבת הכוללת שני מישורים עיקריים: ההליך האזרחי וההליך הדתי.
מצד אחד, ההליך האזרחי מתנהל במסגרת בתי המשפט לענייני משפחה, והוא מסדיר סוגיות משפטיות מורכבות בין היתר כמו משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות, והוצאת צווים למניעת אלימות במשפחה, בהתאם לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה 1995 ובהתאם לחוקים אזרחיים שיפורטו בהרחבה בהמשך2 .
מצד שני, ההליך הדתי, המתנהל בבתי הדין הרבניים מתרכז בהיבטים הדתיים של הגירושין, כמו מתן הגט, זכאות לכתובה והכרעת עילות הגירושין בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. לפי סעיף 1 לחוק זה, נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה3.
האינטראקציה בין שני המישורים יוצרת מערכת מורכבת שבה יש להבין הן את הזכויות והחובות הנובעות מהדין הדתי והן את המשמעויות המשפטיות במסגרת האזרחית.
סעיף 25 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה מסדיר את היחסים בין הערכאות בסוגיות שבהן יש סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט האזרחי. המבחן הקובע איזו ערכאה תדון ראשונה הוא מבחן הזמן, כלומר, היכן הוגשה התביעה לראשונה4 .
הליך הגירושין במישור האזרחי כולל מגוון נושאים משפטיים המצריכים הסדרה מפורטת. להלן סקירה של הסוגיות המרכזיות הנידונות בבית המשפט לענייני משפחה:
אחד הנושאים המרכזיים הוא משמורת הילדים וזמני השהות עם כל הורה. פסקי דין אלו מתקבלים על בסיס עקרון טובת הילד, כפי שמעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962, ולעיתים כוללות הסתמכות על חוות דעת מקצועיות של עובדים סוציאליים או פסיכולוגים5 .
חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים בין בני הזוג היא סוגיה מרכזית נוספת, המוסדרת בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג–1973. החוק קובע כי רכוש שנצבר במהלך הנישואין יחולק באופן שוויוני, אלא אם נקבע אחרת בהסכם ממון. יחד עם זאת, עשויות להתעורר מחלוקות על רקע נסיבות מיוחדות כמו הברחת נכסים, חוסר שוויון כלכלי בין הצדדים או שווים של הנכסים עצמם6.
מזונות ילדים ואישה הם חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין. מזונות הילדים מבוססים על החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט–1959. לצורך קביעת גובה מזונות הילדים לוקחים בחשבון בין היתר את הכנסות ההורים מחד ואת צורכי הילדים מאידך. מזונות אישה, לעומת זאת, נגזרים גם הם מהדין הדתי (ולכן יכול שיידונו בבית הדין הרבני) ומחייבים את הבעל לדאוג לצרכיה עד למתן הגט, בכפוף לחובות הנאמנות ההדדיות בין בני הזוג וסייגים שונים נוספים7.
במקרים שבהם קיימת אלימות במשפחה, יש צורך בטיפול מיידי, הכולל אפשרות להוצאת צווי הגנה או צווי מניעה בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991. במקרים חמורים יותר, ניתן להוציא גם צו למניעת הטרדה מאיימת. אמצעים אלו נועדו להגן על הצדדים הפגועים ולהבטיח את ביטחונם הפיזי והנפשי (לצורך הבהרה, חוק זה חל גם אם הנפגע הוא מבוגר או קטין)8.
הליך הגירושין כולל לעיתים גם היבטים של ירושה וצוואות, בעיקר כאשר יש צורך להתאים או לשנות הסדרי ירושה בשל סיום הנישואין. חוק הירושה, תשכ"ה–1965, מאפשר הסדרת עניינים אלו באופן שימנע מחלוקות עתידיות. במקביל, ישנם מקרים שבהם נדרש גישור משפחתי, אשר נועד לפתור את הסכסוך בדרכי שלום. הליך זה, המעוגן בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה–2014, מהווה שלב מקדים חשוב בניסיון להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט.
עילות הגירושין לפי הדין הדתי הן נושא נוסף בעל חשיבות, במיוחד עבור זוגות יהודים בישראל. עילות כגון בגידה, אלימות או סירוב לקיים יחסי אישות נידונות בבתי הדין הרבניים, אשר קובעים את זכויות הצדדים ואת האפשרות לסיים את הנישואין באמצעות גט 9 .
היקף הנושאים המשפטיים בהליכי גירושין מדגיש את חשיבות הליווי המקצועי של עורך דין מנוסה, המסוגל לנווט במורכבויות הרגשיות והמשפטיות ולספק פתרונות המותאמים לצרכים של כל לקוח.
הליך הגירושין שונה באופן מהותי מהליכי משפט רגילים, שכן הוא מתנהל בין אנשים שהיו קרובים זה לזה בצורה אינטימית ועמוקה. תהליך זה דורש חשיפה של פרטים אישיים ורגישים אודות חיי הזוגיות והמשפחה, ולעיתים אף הוצאתם אל האור מול גורמים משפטיים, דבר שעלול להוות חוויה לא פשוטה ומאתגרת.
ההשלכות של הגירושין הינן שונות ותלויות באופי היחסים בין בני הזוג, סיבת הפירוד, והשלב בחיים שבו הם נמצאים. בעוד שבמקרים מסוימים הפרידה מאפשרת התחלה חדשה ומשפרת את איכות החיים של בני הזוג, במקרים אחרים, ההליך מלווה בתחושות של קונפליקט, כאב ואובדן, לצד השלכות כלכליות וחברתיות משמעותיות.
בהיבט המשפטי, ישנם הבדלים משמעותיים בין בני זוג עם ילדים לבין כאלה שאין להם ילדים. כאשר ילדים מעורבים בסכסוך, נדרשים הצדדים להסדיר את ענייני המשמורת וזמני השהות, נושא שהוא לעיתים קרובות רגיש ומורכב. כמו כן, יש להגיע להסכמות בנוגע למזונות הילדים ולדאוג שההסדרים יתאימו לצורכיהם המעשיים והרגשיים. תהליך זה עלול להיות ארוך ומורכב, במיוחד אם מתעוררות מחלוקות או סכסוכים בנוגע לאופן גידול הילדים וחלוקת הזמן עימם.
במקרים שבהם אין ילדים, עיקר המחלוקות עוסקות בדרך כלל בחלוקת הרכוש המשותף ובזכויות ממוניות. חלוקה זו דורשת לעיתים בחינה מדוקדקת של נכסים, חסכונות ונכסים פיננסיים אחרים, מה שעשוי לגרום לעימותים ולתחושות חוסר צדק בין הצדדים10.
על פי הנתונים הרשמיים של הלמ"ס נכון לשנת 2024 (מתייחסים ל-2023), אחוזי הגירושין במדינת ישראל עומדים על 47.3% – שהם קצת פחות מ-11,000 בני זוג שהפרידו כוחות בשנה החולפת. הערים בהן מתגרשים הכי הרבה זוגות בממוצע בארץ, הן ירושלים ותל אביב11.
ליווי של עורך דין משפחה מיומן ומנוסה שמכיר את דיני המשפחה והגירושין לעומק, יוכל לסייע לכם ולכן לעבור את ההליך הקשה בשלום. הליכים אלו, בעיקר אם מעורבים ילדים בסיפור, יכולים להיות גורליים וחשובים מאוד לעתיד ולכן חשוב להיעזר בגורם מקצועי שייצג אתכם משפטית בזמן שאתם חווים תקופה מורכבת.
עורך הדין לענייני משפחה רועי גולדשטיין הוא אחד שיודע לנתב בין המורכבות והקושי הרגשי שמתלווה לתהליך, לבין הצרכים המשפטיים החשובים ודיני המשפחה והגירושין השונים שרלוונטיים לכל מקרה.
לא משנה באיזה שלב בהליך הגירושין אתם נמצאים, צרו קשר עם משרד עו"ד רועי גולדשטיין לקבלת ייעוץ וליווי משפטי.
*יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1 אתר האקדמיה ללשון עברית – https://hebrew-academy.org.il/
2 חוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה 1995
3 חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
4 בג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הגדול בירושלים
5 סעיף 1(6)(ג) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה 1995
6 סעיף 7 לחוק בתי המשפט לענייני משפח
7 סעיף 1(3) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה
8 סעיף 4 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה
9 חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
10 אבישלום וסטרייך, "בחזרה לעתיד: על עיצובם של הנישואין והגירושין בישראל", עמ' 78-79
11 אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – https://www.cbs.gov.il/he/Pages/default.aspx
