הגדרת המונח "ידועים בציבור" הופיעה לראשונה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1941, אשר עסק בתשלום פיצויים לנכי מלחמת השחרור ובני משפחותיהם. בחוק זה, הוגדר המונח "אישה" כך שיכלל גם "אישה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו". מעניין לציין כי המפלגות הדתיות, שהדגישו את הצורך להסדיר את הנישואין והגירושין של יהודים בישראל לפי דין תורה, לא התנגדו להכללתה של הגדרה זו בחוק. עם זאת, רק בתחילת שנות ה-90, לאחר שנושא ההומוסקסואליות יצא מהגדרתו כעבירה פלילית, החלה ההתנגדות של המפלגות הדתיות להכרה המשפטית בזוגות ידועים בציבור, והתנגדות זו הפכה למוחלטת, במיוחד כאשר הכרה זו החלה להתרחב לבני זוג שאינם מוגדרים כהומוסקסואלים 1.
על פי חוק הירושה במדינת ישראל, עיזבונו ורכושו של אדם מחולק על פי המפורט בצוואה שהותיר אחריו המנוח, במידה והוא אכן השאיר כזו. במידה ולא קיימת צוואה, יחל תהליך הנקרא ירושה לפי דין שבמסגרתו העיזבון יחולק ליורשים על פי דין, כלומר לקרוביו של הנפטר. הוראות החוק מפרטות מי הם אותם קרובים. אך מה החוק אומר כשבני הזוג לא היו נשואים אלא ידועים בציבור? והאם קיימים הבדלים בין זוגות נשואים לידועים בציבור מבחינת זכויות הירושה? על כל זאת ועוד במדריך הבא 2.
כדי להבין את המשמעות של היות אדם "ידוע בציבור" מבחינת חוק הירושה והליך ניהול העיזבון, יש להבין תחילה את הגדרתו המשפטית של המונח "ידוע/ה בציבור". בני זוג שאינם נשואים אך חיים יחד בקשר זוגי ומקיימים משק בית משותף או מסגרת משפחתית כלשהי, עשויים להיחשב כבני זוג מבחינת חוקי המדינה. הכרה זו מאפשרת להם ליהנות מזכויות וחובות הנובעות מהקשר הזוגי, ובכך הם יכולים להיות זכאים להטבות משפטיות כמו זכויות רכושיות, זכויות פנסיה, ואפילו זכויות ירושה, כפי שמחייב הדין במקרה של פטירת אחד מהם 3.
ישנם מקרים רבים אשר לא מתירים נישואין מבחינה דתית, כמו למשל במקרים של זוגיות שבה אחד מבני הזוג אינו יהודי, זוגות חד-מיניים, נישואין בין כהנים לגרושות ועוד. בנוסף, זוגות רבים אחרים בוחרים מרצונם שלא לערוך טקס דתי. מכיוון שאין אפשרות להינשא במסגרת המוכרת בתור "נישואים אזרחיים" במדינת ישראל, התהליך של ידועים בציבור הוא האלטרנטיבה של רוב הזוגות שרוצים לקבל את הזכויות בדומה לזוגות נשואים.
כאשר אחד מבני הזוג נפטר, חלוקת העיזבון מתבצעת בהתאם לצוואה שהותיר המנוח/ה. בהיעדר צוואה, העיזבון יחולק על פי הוראות חוק הירושה, אשר קובע את סדר העדיפות והקדימות בין היורשים החוקיים. החוק מגדיר מיהם קרובי המנוח הזכאים לרשת אותו, לדוגמה: בן/בת הזוג, ילדיו, הוריו, ואחיו, בהתאם ליחסי קרבה ולנסיבות האישיות. במקרה של ידועים בציבור, זכויות הירושה דומות לאלו של זוגות נשואים, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים, המוכיחים את הקשר הזוגי והמשותף 4.
כדי שידוע/ה בציבור יוכר כיורש על פי דין, עליו להוכיח כי ניהל משק בית משותף וחיים במסגרת משפחתית יציבה עם בן/בת זוגם. בנוסף, נדרש להוכיח כי לא היו נשואים לאדם אחר בעת פטירת המנוח, וכי לא קיימת צוואה המסדירה אחרת את חלוקת העיזבון. במילים אחרות, על בני הזוג להוכיח קיום מערכת יחסים זוגית יציבה ומשמעותית, תוך עמידה בתנאי החוק והפסיקה הרלוונטית 5.
בתחילת המאמר הסברנו שהחקיקה הישראלית לא בחרה בהגדרה חד משמעית ואחידה למושג "ידועים בציבור".
היסוד המרכזי להגדרה הוא, שבני זוג חיים יחד ונוהגים כבעל ואישה. זהו היסוד המאפיין את כלל החוקים שבאים להגדיר את המונח "ידועים בציבור" ומבחין בינו לבין קשרים אחרים בין גבר לאישה, דוגמת חברות/ יחסים קולגיאליים וכד'. לעניין ירושה של ידוע בציבור, יפים דבריו של כב' השופט מני בתיק עא 481/73 אוסקר רוזנברג, עו"ד בתוקף תפקידו כמנהל עזבון המנוחה נ' אפרים (ארנסט) שטסל:
"אני סבור שהמושג "הידוע בציבור כבן-זוג" פירושו שהציבור חושב, אם כי מתוך טעות, שהגבר והאשה החיים ביחד היו נשואים זה לזה, דבר זה ברור מעצם לשונו של החוק שאינו משתמע לשתי פנים. נאמר שם: הידוע בציבור כבן-זוג "בן-זוג" פירושו הפשוט והיחידי הוא שהגבר או האשה נשואים זה לזה. אילו רצה המחוקק להסתפק רק בחיים משותפים כבעל ואשה לשם הקניית הזכויות של "הידוע בציבור" כי אז הוא היה אומר זאת, ולא היה בוחר במושג "בן-זוג'…" 6.
לאחר שהבנו שזוגות ידועים בציבור יכולים לקבל את אותן הזכויות ברוב המכריע של המקרים, כמו למשל במקרים של ירושה ללא צוואה, חשוב להדגיש שחובת ההוכחה מוטלת על בני הזוג עצמם ועל הטוען לכך שמדובר במערכת יחסית זוגית של "ידועים בציבור" כמו בני זוג נשואים לכל דבר ועניין. כלומר, על מנת לעמוד בקריטריונים שמציב החוק בנושא, על בני הזוג לספק ראיות מספקות בנוגע לקיום של חיי משפחה ומשק בית משותף. בזמנים ומצבים אלו, עורך דין ירושה מנוסה ומקצועי יכול להעניק לכם את הליווי המשפטי המדויק לו אתם זקוקים.
כישוריו המקצועיים של עו"ד רועי גולדשטיין כעורך דין ירושה, עומדים לרשות לקוחות המשרד לאחר ניסיון מקצועי של למעלה מעשר שנים. חברת עורכי דין רועי גולדשטיין מעמידה את לקוחותיה במרכז ושמה דגש על ליווי ומענה אישי וצמוד, בהתאם לצרכים ולייחודיות של כל לקוח או לקוחה.
*יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1 דניאל פרידמן, "הידועה בציבור בדין הישראלי" עיוני משפט כרך ג עמוד 459. 2 חוק הירושה, תשכ"ה – 1965
3 שחר ליפשיץ, "נשוי וידוע בציבור במשפט הישראלי בראי גישת הניתוח הכלכלי של המשפט: על המצוי שאינו רצוי", עמ' 93
4 יוסף מנדלסון, "מגמות ושינויים במוסד הידועים בציבור – התבוננות מחודשת על ההשלכות המתבקשות", עמ' 16
5 חמן שלח, "בן הזוג הידוע בציבור", משפטים כרך ו עמ' 58
6 עא 481/73 אוסקר רוזנברג, עו"ד בתוקף תפקידו כמנהל עזבון המנוחה נ' אפרים (ארנסט) שטסל, סעיף 1 להכרעה.
