מתי צריך מינוי אפוטרופוס להורה מבוגר?

מינוי אפוטרופוס להורה מבוגר הוא צעד חשוב להגנה על זכויותיו, רווחתו וניהול ענייניו כשהוא אינו מסוגל לעשות זאת בעצמו.

המילה "אפוטרופוס" מקורה בשפה היוונית, מהמונח epitropos שמשמעותו "ממונה", "מנהל" או "שומר". מונח זה נגזר מהמילים epi  (שמשמעה "על" או "מעל"), ו –  trepoשמשמעה "לפנות" או "לכוון". בלשון המשפטית, המונח אפוטרופוס התקבל במשפט הרומי והמשיך להתפתח במשפט האנגלי והעברי המודרני, כדי לציין גורם הממונה לדאוג לענייניו של קטין, פסול דין, או אדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו ¹.

באופן עקרוני, תפקידו של האפוטרופוס הוא לפעול כממונה לדאגה לצרכיו ולענייניו של אדם שאינו מסוגל, בשל נסיבות שונות, לנהל את ענייניו באופן עצמאי. מינוי אפוטרופוס כרוך באחריות גדולה ומשמעותית. המאמר שלהלן ידון במצבים שבהם עולה הצורך באפוטרופוס להורה מבוגר ובמשמעויות המשפטיות הכרוכות בכך.

מהו מינוי אפוטרופוס?

אפוטרופוס הוא אדם האחראי על אדם אחר שאינו מסוגל לדאוג לענייניו, הנקרא בלשון החוק חסוי. מינוי אפוטרופוס בישראל מתבצע על ידי בית המשפט לענייני משפחה כאשר החוק העיקרי המסדיר את תפקיד האפוטרופוס ואת תהליך המינוי הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"). ²

החוק מפרט אפוא את המצבים בהם רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס לאדם מבחינת חוקי המדינה:

1. קטין (מתחת לגיל 18) אשר הוריו אינם בין החיים או שאינם ממלאים את תפקידם כראוי.
2. מי שהוכרז על ידי בית המשפט "פסול דין" – הכרזה אשר משמעותה כי אותו אדם אינו יכול לבצע פעולות משפטיות עקב הפרעה נפשית או ליקוי שכלי.
3. אדם אשר אינו יכול לדאוג לענייניו בעצמו – באופן זמני או באופן קבוע, עקב מחלה לדוגמא.
4. אדם שאין אפשרות לזהותו – ניצולי שריפות קשות, פצועים וכד'.
5. עובר ³

מהן המשמעויות השונות של אפוטרופסות?

מינוי אפוטרופוס עבור אדם אחד איננו דומה למינוי עבור אדם אחר. לכל חסוי מאפיינים וצרכים משלו ובכל מקרה שבו מתבקש מינוי אפוטרופוס יש להתאימו לצורכי החסוי עבורו מיועד המינוי. החוק אינו מבחין בין סוגי מינוי שונים, אלא קובע שאפוטרופוס "חייב לדאוג לעניינים שנמסרו לו על ידי בית המשפט ."בפועל, ישנה הבחנה ברשויות השונות, ובבתי המשפט, בין מינוי אפוטרופוס לגוף לבין מינוי אפוטרופוס לרכוש ⁴. 

מינוי אפוטרופוס לגוף

מינוי אפוטרופוס לגוף, משמעו מתן סמכות לאפוטרופוס לקבל החלטות בנושאים הקשורים לגופו של החסוי. מינוי זה נקבע בדרך כלל כאשר החסוי איננו מסוגל לנהל בעצמו את חיי היומיום שלו או לקבל החלטות הנוגעות לבריאותו ולאיכות חייו כמו למשל אישור טיפולים רפואיים.

מינוי אפוטרופוס לרכוש

מינוי אפוטרופוס לרכוש משמעו מתן סמכות לאפוטרופוס לנהל את ענייניו הכלכליים של החסוי. מינוי זה נקבע כאשר מדובר בחסוי המתקשה או אינו מסוגל לטפל בענייני הרכוש שלו כראוי ולטובתו. 

במקרים רבים, ימונה אפוטרופוס הן לרכוש והן לגוף במינוי המכונה "מינוי כללי" ויש גם שמתמנים מספר אפוטרופסיים, או לחילופין עמותה או חברה פרטית והכל לפי שיקול דעתו של בית המשפט ולפי הנדרש לחסוי⁵ ונסיבותיו הספציפיות של המקרה.

באילו מצבים נדרש מינוי אפוטרופוס להורה מבוגר?

מינוי אפוטרופוס להורה מבוגר נדרש במצבים שבהם ההורה אינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו, בין אם מסיבות רפואיות, קוגניטיביות או נפשיות. זה יכול לקרות בעקבות מחלות, מצבים רפואיים קשים או פגיעות מוחיות שמשפיעות על היכולת לקבל החלטות. במקרים כאלה, בית המשפט ממנה אפוטרופוס להורה מבוגר שידאג לרווחתו של ההורה, לניהול ענייניו הכספיים, הרפואיים והמשפטיים, בהתאם לטובתו האישית.

כאשר עולה הצורך במינוי אפוטרופוס להורה מבוגר, ניתן להבחין בכמה קבוצות עיקריות של אוכלוסיות מבוגרות הזקוקות לכך:

1. מצב של חוסר הכרה – בני אדם אשר כתוצאה מתאונה או בעיה רפואית נמצאים במצב שבו הם מחוסרי הכרה/ אינם יכולים ליצור קשר עם הסביבה/ אינם מסוגלים לקבל החלטות ביחס לניהול ענייניהם (רפואיים, אישיים וכלכליים).
2. הפרעות נפשיות – בני אדם הסובלים מהפרעה נפשית הבאה לידי ביטוי בדפוס חשיבה או התנהגות חריג אשר גורם להם למצוקה משמעותית או לפגיעה משמעותית בתפקוד או ביכולת קבלת החלטות. לדוגמא: סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, התמכרויות לאלכוהול וסמים, הפרעות אכילה קשות ועוד.
3. דמנציה – בני אדם אשר מחמת גילם המבוגר מתפתחת אצלם דמנציה אשר באה לידי ביטוי בהידרדרות מנטלית קשה כמו ירידה בזיכרון ואינטליגנציה, היעדר התמצאות במרחב ושינויים באישיות.
4. פגיעות ראש – בני אדם שנפגעו פיזית פגיעה מוחית באורח קשה עקב חבלה, תאונה או אירוע מוחי קשה ולפגיעתם יש השלכות קשות במישור הקוגניטיבי, ההתנהגותי והתפקודי.
5. מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי/ תסמונת דאון וכד') – אנשים בעלי מוגבלות שכלית אשר מתבטאת בתפקוד אינטלקטואלי נמוך ובהיעדרות של מיומנויות למידה, מיומנויות תקשורת ומיומנויות בפעילות היומיום⁶. 

חשוב לדעת שכיום אין צורך להגיע למצב של אי-כשירות או יכולת לתפקד עצמאית בכדי להגיש את הבקשה. למעשה, כל אזרח בישראל שעבר את גיל 18 יכול לקבוע מי ינהל את ענייניו בעתיד, באילו תחומים ובאיזה אופן. הליך משפטי זה נקרא יפוי כוח מתמשך. 

מהם השלבים למימוש והוצאה לפעול של מינוי זה?

הליך מינוי אפוטרופוס להורה מבוגר על ידי בית המשפט נפתח בהגשת בקשה למינוי. אופן הגשת הבקשה ותהליך הטיפול בה בבית המשפט תלוי בסוג הבקשה: מינוי קבוע או מינוי זמני.

דרך המלך היא הגשת בקשה למינוי קבוע – הליך שבו משרד הרווחה, באמצעות אנשי המקצוע שלו, בודק ומעריך את מצבו של החסוי, משפחתו הקרובה, המציאות והסביבה שבה הוא חי, הצורך במינוי אפוטרופוס לעומת פתרונות אחרים שאולי יפחיתו את הפגיעה בחירותו של החסוי עקב המינוי, בחינת המועמד לאפוטרופסות ועוד. בית המשפט עשוי להורות על ביצוע הבדיקות המקדמיות הנ"ל בטרם תינתן הכרעה בבקשה למינוי אפוטרופוס על גוף ו/או רכוש של אדם.

בקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה באזור בו מתגורר החסוי⁷.

לסיכום – הזמן לדאוג לעתיד שלכם

אף אחד מאיתנו לא יודע מה מזמנים לנו החיים. לעיתים, מינוי של אפוטרופוס לגוף ולרכוש יכול להיות ההליך הטוב ביותר עבור האדם שזקוק לכך, שאינו יכול להתנהל באופן עצמאי ושקול ומתוך צלילות הדעת. אם גם אתם נמצאים בסיטואציה מורכבת ורגישה זו ומתלבטים האם להגיש בקשה להתמנות כאפוטרופוס לאדם קרוב ויקר לכם, פנו לקבלת ייעוץ אצל גורם מקצועי כמו רועי גולדשטיין – עורך דין ירושה. 

 *יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!